Bava Kamma 109

Kapitel 109

א נאמר בהם טוב אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה

1 Dieser erwiderte: Anstatt mich dies zu fragen, frage mich lieber, ob in diesem [das Wort] gut vorkommt oder nicht; ich weiß nämlich nicht, ob in diesem [das Wort] gut vorkomme oder nicht. Wende dich an R. Tanḥum b. Ḥanilaj, der bei R. Jehošua͑ b. Levi zu verkehren pflegte, der in der Agada bewandert war.

ב אזל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא הואיל וסופן להשתבר

2 Als er darauf zu diesem kam, sprach dieser zu ihm: Von ihm hörte ich es nicht, aber Šemuél b. Naḥum, Bruder der Mutter des R. Aḥa b. Ḥanina, manche sagen, Vater der Mutter des R. Aḥa b. Ḥanina, erklärte es mir wie folgt: weil sie später zerbrochen werden sollten. –

ג וכי סופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל

3 Was ist denn dabei, daß sie später zerbrochen werden sollten!? R. Aši erwiderte: Es würde, behüte und bewahre, das Gute bei Jisraét aufgehört haben.

ד א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו מ"ט אילימא משום דכתיב טוב אימא (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטי השמד חד טי"ת קאמרינן

4 R. Jehošua͑ sagte: Sieht jemand [den Buchstaben] Ṭeth im Traume, so ist dies ein gutes Zeichen für ihn. – Aus welchem Grunde: wollte man sagen, weil dies gutes heiße, so heißt es ja auch:mit einem Besender Vernichtung hinwegfegen!? – Wir sprechen von einem Ṭeth. –

ה אימא (איכה א, ט) טומאתה בשוליה טי"ת בי"ת קאמרינן אימא (איכה ב, ט) טבעו בארץ שעריה

5 Vielleicht [heißt dies:]ihr Unflatklebt an ihren Säumen!? – Wir sprechen von einem Ṭeth mit einem Beth. – Vielleicht [heißt dies:]ihre Tore sind in die Erde gesunken!? –

ו אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור לא כתיב טי"ת

6 Vielmehr, weil die Schrift mit diesem das Gute begonnen hat, denn von am Anfang bis da sah Gott, daß das Licht [gut war], kommt kein Ṭeth vor.

ז וא"ר יהושע בן לוי הרואה הספד בחלומו חסו עליו מן השמים ופדאוהו הני מילי בכתבא:

7 Ferner sagte R. Jehošua͑ b. Levi: Sieht jemand ‘Trauerfeier’ im Traume, so hat man ihn im Himmel geschont und erlöst. Dies nur, wenn man es geschrieben sieht.

ח וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו': אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה

8 DASSELBE GILT AUCH VON EINEM WILD UND EINEM GEFLÜGEL &C. Reš Laqiš sagte: Hier lehrte Rabbi, daß ein Hahn, ein Pfau und ein Fasan zusammen als Gattungsmischung gelten. –

ט פשיטא אמר רב חביבא משום דרבו בהדי הדדי מהו דתימא מין חד הוא קמ"ל:

9 Selbstverständlich!? – R. Ḥabiba erwiderte: Da sie zusammen aufwachsen, könnte man glauben, sie gelten als eine Gattung, so lehrt er uns.

י אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי טעמא אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טייעא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דהוו כלאים זה בזה

10 Šemuél sagte: Eine Gans und eine wilde Gans sind zusammen Gattungsmischung. Raba b. R. Ḥanan wandte ein: Aus welchem Grunde: wollte man sagen, weil die eine einen langen Hals und die andere einen kurzen Hals hat, so wären ja auch das persische Kamel und das arabische Kamel zusammen Gattungsmischung, denn das eine hat einen starken Hals und das andere hat einen dünnen Hals!?

יא אלא אמר אביי זה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים רב פפא אמר הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא

11 Vielmehr, erklärte Abajje, bei dem einen sind die Hoden von außen, beim anderen sind die Hoden von innen. R. Papa erklärte: Die eine hat nur ein Ei im Eierstocke, die andere hat mehrere Eier im Eierstocke.

יב א"ר ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינים שבים לוקה מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה

12 R. Jirmeja sagte im Namen des Reš Laqiš: Wer zwei Gattungen Seetiere mit einander kreuzt, erhält Geißelhiebe. – Aus welchem Grunde? R. Ada b. Ahaba erwiderte: Man folgere hinsichtlich dieser von den Festland[tieren] durch das bei beiden gebrauchte [Wort] Art.

יג בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא מיהת קא מנהיג

13 Reḥaba fragte: Wie ist es, wenn man eine Ziege und eine Meerbutte zusammen [einen Wagen] ziehen läßt: sagen wir, dies sei nichts, da weder die Ziege ins Wasser hinabsteigt noch die Meerbutte aufs Festland heraufkommt, oder aber, immerhin läßt er sie ja zusammen anziehen?

יד מתקיף לה רבינא אלא מעתה חיבר חטה ושעורה בידו וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ הכי נמי דמחייב

14 Rabina wandte ein: Demnach müßte man strafbar sein, auch wenn man ein Weizenkorn und ein Gerstenkorn in die Hand nimmt und das Weizenkorn im Jisraéllande und das Gerstenkorn außerhalb des Landes säet!? –

טו אמרי הכי השתא התם ארץ מקום חיובא חוצה לארץ לא מקום חיובא הכא אידי ואידי חיובא הוא:

15 Ich will dir sagen, in diesem Falle ist es im Jisraéllande strafbar, außerhalb des Landes aber nicht, in jenem Falle aber ist es ja da und dort strafbar.

טז <big>הדרן עלך שור שנגח את הפרה</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel